בן יוסף ויוכבד. נולד בשנת תרצ"ג (1933) בעיר פס אשר במרוקו. למד בבית ספר יסודי ולאחר מכן בבית ספר תיכון מקצועי בקזבלנקה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1953. דויד עבד בבית החרושת לצמיגים "אליאנס" וכחבר ועד העובדים שם היה מקדיש את רוב זמנו הפנוי לטיפול בבעיותיהם השונות של חבריו למפעל לא רק כחובת תפקידו כי אם כפי שציווה עליו לבו, לב חם ורוחש ידידות. בשנת 1954 גויס לצה"ל ושירת בחיל השריון וההנדסה קרבית. השתחרר משירותו הסדיר לפני מערכת סיני ולאחרונה היה נותן את שירותו כאיש מילואים. במלחמת ששת הימים לחם בגבורה במסגרת פלוגת הנדסה ובקרב על ג'נין, ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל כתוצאה מפגיעה ישירה של תותח-טנק בזחל"ם של מפקד המחלקה בעת שהוא היה אחראי לצוות שבו. הניח אשה בהריונה ובת. מוותיקי פלוגתו היה, מסור לאנשיו ונאמן לתפקידו. לבו התרגש למראה כל פצוע. ובמלחמה, כבשעת שלום בעבודתו, עשה כמיטב יכולתו למען אחיו לשורה - ואכן הוא נפל בעת חילוץ נפגעים מרכב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. שמו הונצח בחבורת שהוציאה פלוגת ההנדסה של עוצבת "ברק".